זה סיפור על ניצוץ ואמביציה מטורפת, כבר מגיל 5
מישל היא מהנשים הנדירות (ובואו נודה, המעצבנות) שמאז ומתמיד ידעו מה הן רוצות לעשות כשיהיו גדולות. היא נוהגת לספר שגם החלום האולימפי וגם הרצון להיות מהנדסת כימית כבר היו שם בגיל 5, אם כי האהבה הראשונה היתה להחלקה אמנותית, בת דודו של הסקי האולימפי. עד לגיל היא כבר התמסרה לגמרי לתחום והיתה מתעוררת כל יום ב-4 וחצי לפנות בוקר כדי להתאמן 5 שעות ביום, להשתתף בתחרויות לאומיות ולהוכיח את עצמה כל יום מחדש.
בגיל 15 היא נאלצה לעצור. הוריה עברו גירושין קשים ולא עמדו בנטל הכלכלי והנפשי שהספורט הזה דורש. באותם ימים המשתתפים שילמו גם על patch skating (זמן הניקיון של המגרש), מה שאומר שזמן האימונים על הקרח הוא כפול והתשלום בהתאם. היות והיא לא יכלה לממן את זה בעצמה ללא תמיכת הוריה, החליטה לפנות לתחום אחר שקרוב לליבה: ה- freestyle mogul skiing (סקי אתגרי עם מכשולים) בהשראת אביה אתו נהגה לעשות סקי חובבני לעיתים קרובות מאז שהיתה ילדה קטנה.
התחום היה רגע לפני קבלה לאולימפיאדה, אבל באותו זמן עוד הוגדר כספורט pro (מלשון professional, כלומר לשחקנים מותר לקבל תשלום מקצועי) כך שהיא היא יכלה לקבל תרומות מספונסרים בלי לוותר על סטטוס amatuer (חובבן), שהוא סטטוס חובה עבור כל ספורטאי המשתתף באולימפיאדה.
רשת תמיכה מהבית היא רכיב הכרחי כדי לצמוח. אבל מה עושים כשאין?
המעבר לסקי אתגרי היה מוצלח מעל לפני השטח; כבר בשנה הראשונה בה התחרתה זכתה בתחרויות הארציות לצעירים, התקבלה לקבוצת הסקי הלאומית של ארה"ב, וקיבלה כרטיס זהב מה- Colorado All-Star Program, שמאפשר ל-10% המתחרים הטובים ביותר לעשות סקי בחינם בכל האתרים בקולורדו.
אבל מאחורי הקלעים הקושי הכלכלי היה עצום. מישל עזבה את בית הוריה כי לא קיבלה בו את התמיכה המתאימה, היא מכרה את כל רכושה וגרה בחודשי הקיץ באוהל בפארק לאומי בקולורדו. כדי לממן את עצמה עבדה ב-3 עבודות במקביל; במאפייה, בבית הקולנוע ובחנות טי-שרטים. תוך כדי המשיכה ללמוד בתיכון ולשמור על ציונים גבוהים כדי שתוכל בעתיד להתקבל לתוכנית ההנדסה הכימית ב- Colorado School of Mines אליה שאפה. היא נאלצה למצוא דרכים יצירתיות לעבוד עם התקציב הדל שלה, ולתחרויות נהגה להגיע בעזרת טרמפים.
איך לנחות על הרגלים, ליטרלי: יצירתיות כלכלית בזמן משבר.
במהלך שנותיה כספורטאית עברה לא פחות מ-7 ניתוחי ברך שסיכלו את סיכוייה להשתתף באולימפיאדת 98', וב-2002. למרות שהובילה בתחרויות בינלאומיות, היא נפצעה בברכיים פעם אחר פעם, והייתה בטוחה שהחלום האולימפי כבר לא יקרה. בשנת 2001 הפציעה שעברה במסלול deer valley הייתה כל כך חמורה שנדרשו 3 ניתוחים לתקן אותה, והרופא הצהיר שמישל לעולם לא תוכל להתחרות שוב בסקי מכשולים. כמובן שהוא התבדה.
כשהיא בת 19 בלבד ועובדת ב-3 עבודות במקביל, רוארק מבינה שיש תאריך תפוגה די קשיח לקריירה האולימפית שלה ומחליטה להיערך מבעוד מועד עם פלאן בי. היא מנצלת את תקופות ההחלמה הארוכות שלה כדי להתחיל ללמוד את התואר שעבדה לקראתו, בColorado School of Mines. בנקודת זמן הזו הקושי הכלכלי התעצם, משום שהיתה צריכה גם לשלם עבור אוניברסיטה וגם עבור התחרויות.
היא אספה את כל החסכונות שלה וקנתה בית. היא השתמשה בתשלום חודש ראשון וחודש אחרון של הדייר, כפיקדון עבור קניית הבית, השכירה את כל החדרים בבית, והיא בעצמה גרה בעליית הגג. בכסף השתמשה כדי לשכור מאמן אישי שיכין אותה לקראת האולימפיאדה הבאה. במקביל היא ייצרה את הבושם הראשון שלה עבור עצמה וכשהשתתפה באולימפיאדה של 2006 היתה ידועה כבר בתור בשמית.
להישען על החוזקות כדי לייצר צמיחה: מספורט תחרותי לפרפורמריה ותתפלאו, יש קשר.
כרוארק התחרתה בתחרות גביע העולם אחד הספונסרים שלה הזמין פסיכולוגית ספורט שתלמד אותה איך לדמיין הצלחה. אותה פסיכולוגית ביקשה ממנה שכשהיא מדמיינת את המסלול ואת הפעולות שעליה לעשות כדי לנצח, תעבור על כל חמשת החושים: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. מכל החושים רוארק לא הצליחה לדמיין כראוי ריח שמחזק סקי טוב, אז היא התחילה לחפש לעצמה בושם שיהיה בלעדי לסקי, שיהיה "ריח התחרות" שלה, אבל כל הבשמים המסחריים שהריחה לא עשו את העבודה, ואפילו גרמו לה לכאבי ראש.
היא נעזרה בידע שצברה בלימודי ההנדסה הכימית ויצרה לעצמה בושם טבעי ששילב תמציות שמעוררות אנרגיה, ביטחון ופוקוס ע"פ תורת הארומתרפיה. היא השתמשה בו כשהתחרתה באולימפיאדת 2006, ובהמשך כשהקימה את PhiaLab לייצור בשמים קראה לבושם Confidence.
היסודיות והתשוקה של מישל הפכו את בית העסק שלה לא רק למפעל קטן, אלא גם למכון מחקר, וכפי שאפשר לראות מהדרך שלה, היא לא עושה שום דבר בחצי קלאצ׳. היא פיתחה כלים מדידים לבחון את תורת הארומתרפיה, כדי לנסות ולהטמיע אותה ברפואה המערבית והצליחה לקטלג כמה מאות תמציות ריח לשש קטגוריות אנרגטיות שונות.
מנגו, קוקוס ומגנוליה למשל בעלי תכונה של פתיחת המיינד ושחרור פחדים והם משולבים בבשמים מסוג "Adventure", ואילו בקצה השני של הספקטרום החשמלי נמצאו ברגמוט, ורדים וגרניום המגבירים אנרגיה וביטחון עצמי השייכים לליין "Confidence". המחקר לא מסתיים כאן. כל לקוח של החברה מתבקש למלא שאלון של 7 עמודים שמסייע לה לבנות פרופיל ריח ייחודי לו שהיא מייצרת עבורו. בדאטה היא השתמשה כדי לבנות אלגוריתם שבעתיד יושק גם בגרסה האפליקטיבית.
טיפ הזהב של מישל רוארק:
מישל מאמינה שרק כשהיא מצליחה לדמיין משהו, על כל המימדים שלו, היעד מתגשם במלואו. היא תמיד נוהגת לדמיין את הפרטים הקטנים ביותר של חוויית ההצלחה, של הביצוע המושלם. מישל היא אישה שנלחמה על כל צעד בדרך, אבל לא נאבקה עם אף אחד. היא בחרה מטרה בשלב מאוד מאוד מוקדם, ולא הייתה מוכנה לסטות ימין ושמאל ממנה. אם דלת נסגרה, היא מצאה חלון לטפס דרכו. אם מישהו עמד בדרכה היא מצאה דרכים לעקוף אותו, גם כשמדובר היה בבני משפחתה שלא האמינו שתצליח. היא תמיד הצליחה למצוא את הדרך שתעבוד בשבילה. פוקוס, מיקוד, זה בדרך כלל שם המשחק.
