Photo by Cookie the Pom on Unsplash

זוכרים מה הדבר הכי חשוב שלמדתם בגיל 6? עכשו תיישמו

כישורים ויכולות נלמדים לאורך כל החיים ובכל מקום שאנחנו נמצאים, לא רק במסגרות פורמליות. ככל שתדעו למנף יותר ידע לטובתכם המקצועית, תגיעו רחוק יותר.

כשהייתי בת 14 פחות או יותר, אבא שלי, מהנדס אלקטרוניקה ואוטודידקט מושבע, היה כותב ספרי לימוד, בין היתר. אחרי שהוא סיים לעבד את התוכן, היה מעביר אלינו ערימת דפים מלאה בכתב חרטומים ובנוסחאות, ואחותי ואני היינו ממירות אותם לטקסט מודפס. כדי לצלוח את המשימה בלוחות זמנים הגיוניים, היינו מחלקות בינינו את העבודה ולשם כך למדנו הקלדה עיוורת, סקיל שבזמנו לא הבנתי עד כמה הוא עתיד לשרת אותי ולהעניק לי יתרון בהמון סיטואציות מקצועיות (רק השבוע, היתה לנו פגישת אונבורדינג עם לקוחה חדשה שדיברה באוטוסטרדה ואתגרה אותי לעמוד בקצב ולהקליד תוך כדי הפגישה את הנקודות שהיה לי חשוב לתעד). 

בכל אופן, העבודה לא היה בהתנדבות, אם חשבתם על המועצה לשלום הילד. קיבלנו תשלום נאה על העבודה, ועוד הגדיל אבי לעשות, ושילם לאחי הקטן ׳דמי שתיקה׳ כדי שלא יפריע לנו בזמן העבודה. שווה, לא?  

אגב, הלקוחה, שזה בעצם מה שמעניין כאן, ייסדה מיזם שמפתח ומיישם מתודולגיות חינוכיות חדשניות בבתי ספר, רשויות וארגוני צעירים, כדי לעזור לצוותי הניהול והחינוך לכוון בני נוער לפיתוח קריירה מצמיחה. כזו שנותנת להם יתרון יחסי במסע החיים שלהם, שתופסת את תפקיד המחנך כמאמן.

אז מה נותן לנו יתרון מקצועי?

לדעתי, זו התכווננות כבר בגיל צעיר להתבונן בחוזקות שלנו, והפריביליגיה להיחשף לתחומי עניין רחבים ומגוונים. לשני ההרגלים האלה, יש משמעות עצומה למינוף בעתיד לסקילז של ממש ולביסוס ידע מקצועי משמעותי. 

ואני מדגישה, כל ידע.

חסן עבאס, למשל, שהקים את Haat, החלופה של וולט עבור ערים ללא כתובות, ללא אשראי וללא קופות חכמות (ויש המון כאלה בישראל), הוא דוגמה ליזם שמינף את ההיכרות העמוקה שלו עם התרבות שבה גדל באום אל פחם, ליצירת פתרון יצירתי וטכנולוגי. הסטארטאפ שהקים נותן מענה ל-75 אלף הזמנות בחודש, ובעצם מגלם אסטרטגיית מרקט פיט מושלמת: התאמה לצורך של קהל עם מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים אחרים לגמרי מהקהל שוולט משרתת. האם זה משתלם? כן. Haat הצליחה לגייס 3.5 מיליון דולר לפני חודש, למרות ועל אף האקלים הכלכלי הנוכחי.

הידע שעבאס בחר לשים בפרונט ולנצל לטובתו האישית (לא בקטע רע כמובן, להיפך) הוא לא ידע מקצועי, אלא התבוננות עמוקה והבנה של האקלים התרבותי סביבו. מערכת השילוח הטכנולוגית שבנה, משתמשת דווקא ב"חסרונות" מובנים שחברות פיתוח וסטארטאפים מתרחקים מהם, ומתרגמת אותם לפתרונות טכנולוגיים ולהזדמנות עסקית. 

חסן עבאס הוא דוגמה מובהקת ליכולת המינוף שרובנו מפספסים ביום יום בלי לשים לב. הרי לכולנו יש תחומי היכרות, סקילז שלמדנו מהבית שהיו יכולים לשרת אותנו במצבים מתסכלים ואתגרים שונים שאנחנו נתקלים בהם, אבל אנחנו לא בהכרח נשכיל להשתמש בסקיל (אה? שמתם לב לזה?), מתחום אחד, לטובת בעיה שצפה בתחום אחר לגמרי.

כל דבר שאנחנו לומדים (כמעט) יכול להיתרגם בעולם המקצועי, לרווח כלכלי, עם הכלים הנכונים. אל תפחדו להשאיל את הידע הנרכש בין ערוצים שונים.

קחו זאת לתשומת לבכם.

שתפו את הפוסט:

בשביל זה אנחנו קמים בבוקר. כל בוקר. כאן מתאמים פגישת היכרות קצרה.

זה מה שלקחתי מבינג' של הסדרה המצוינת הטבח

אומרים שאנשים יכולים לצפות שעות בשני דברים: אש, ואנשים עובדים. הסדרה החכמה והרגישה 'הטבח', שהעונה הראשונה שלה  הסתיימה השבוע מדגימה את זה יפה, וממחישה עד כמה הצלחה היא מושג חמקמק וסובייקטיבי, גם כשאתה כביכול כבר על גג העולם. דרך הטבח החרוץ (גורי אלפי) שנמלט מקריירת הייטק היישר למטבח של 'הרברט

קראו עוד »

רז קופרמן (Raz Kuperman), מייסד שותף ב-Matific

את מטיפיק (לשעבר עשר אצבעות) הכרתי בשנה שעברה בתקופת הסגרים, כשחיפשתי לילדים שלי תוכן לימודי שיגשר על הפערים שנוצרו בבית הספר ויקנה לי שקט כמובן. קיבלתי המלצות על משחק שנקרא הפיקסלונים. התכנים מעולים, חווית הלמידה משחקית ומצוינת, הילדים לאט לאט התמכרו, ולאם המתמחה בג׳ינגול מקצועי שלום.  אז, מטיפיק. החזון שלהם

קראו עוד »