יש סיבה שאסטרטגיית ה- Fake it till you make it עובדת.
כולנו רוצים ללמוד איך לחיות יותר נכון, יותר מאוזן. איך להיראות טוב יותר בדרך, פחות להזיע.
הסיפור של מלאני פרקינס, מייסדת Canva, הוא בדיוק כזה – "too good to be true". הפלטפורמה נאמדת היום בכ-40 ביליון דולר, מתהדרת ב- 60 מיליון יוזרים חוזרים ב- 190 מדינות שונות ומתחרה בעוצמה בתוכנות עיצוב וותיקות, מתקדמות ופופולריות אחרות כמו Photoshop ו-Illustrator של Adobe.
והדובדבן שבקצפת- המשתמשים הם כוח השיווק המשמעותי של המוצר.
בסיפור של פרקינס יש הכל.
יש את המקום הנכון בזמן הנכון.
יש נחישות והתמדה עקביים מגיל צעיר.
יש ערכים שמקדימים את זמנם כמו גיוון, שוויון והכלה או בקיצור DEI.
יש אותנטיות שמחלחלת לכל רובד ורובד של פעילות החברה.
ויש התכווננות חריפה וחסרת פשרות לצרכי הלקוח.
נתחיל מהסוף, כי הוא גם ההתחלה.
פרקינס זיהתה את הצורך של קהל היעד שלה כבר בשנת הלימודים הראשונה שלה ב- University of Western Australia. תוך כדי הלימודים העבירה שיעורים פרטיים לסטודנטים שלמדו עיצוב גרפי. היא חוותה מקרוב את הקושי שלהם בלימוד התוכנה, ומבחינתה, להקדיש סמסטר שלם רק כדי להבין את הפיצ'רים הבסיסיים שלה זה בלתי נתפס. היא עזבה את הלימודים ויצאה במסע ארוך לתקן את הבעיה הזו, ומגיל 19 ועד היום, זה מה שהיא עושה.
בניגוד ליזמים אחרים שעברו גילגולים, שינויי תחום, תהליך הבשלה שבסופו נוצר הרעיון האגדי שלהם שמשנה את העולם, מלאני דבקה באותו קונספט מהרגע הראשון ורק הלכה וחידדה אותו.
ב-2007 הקימה עם Cliff Obrecht, בן הזוג שלה (היום בעלה וה-COO של Canva) את חברת Fusion Books שמשתמשת בטכניקה פשוטה של drag and drop, ומיועדת לתלמידים שמעצבים ספר מחזור. כאן פרקינס עוד נשארה באזור הנוחות שלה: החברה פעלה מסלון בית הוריה, לא נעשה פיתוח של התוכנה מאפס בגלל חוסר במשאבים, והמוצר פתר בעיה של קהל יעד מצומצם שהכירה מקרוב- אמה הייתה מורה בבית ספר.
תוך 5 שנים החברה הייתה הגדולה ביותר באותה נישה באוסטרליה, ופרצה גם לצרפת ולניו זילנד.
עם הכלים וההבנה שרכשה ב- Fusion Books התחילה לבנות את הגשר שיוביל אותם לסטארטאפ ברמה בינלאומית. היא ואוברכט שרדו יותר מ- 100 תשובות שליליות ממשקיעים עד שהגיעו ב-2011 ל- Bill Tai, שגם הוא לא תכנן להשקיע בסטארטאפ, אבל "אימץ" את הזוג כאורחים קבועים באירועי היכרות שאירגן עבור משקיעים ויזמים. האירועים הניבו את כל מה שפרקינס הייתה צריכה עבור הקמה מוצלחת ב- 2013: משקיעים, שותף להקמה עם היידע הטכני הנדרש (Cameron Adams) והפלטפורמה הוכיחה את עצמה באופן מיידי – תוך שנה מההקמה היו לקנווה 750,000 משתמשים.
הלקוח רוצה את זה פשוט
ההצלחה של Canva היא בפשטות שלה. UX נגיש ברמה הקיצונית ביותר. אם עד לפני 2013 התפיסה הרווחת הייתה שעיצוב הוא נחלתם של מעצבים גרפיים בלבד, קנווה ניפצה אותה לרסיסים כי היא מאפשרת לכל אחד לבטא את המסרים שלו באמצעים ויזואליים: בין אם מדובר בקורות חיים לעבודת החלומות או במצגת ללקוח. כך או כך, כנראה שהתוצר שיצליחו להפיק מקנווה יהיה אסתטי ומקצועי מספיק.
בזמן הנכון ובמקום הנכון
האינטליגנציה הבינאישית של פרקינס בבניית המוצר השתלבה בצורה מושלמת עם כוחות השוק. התרחבות השימוש ברשתות חברתיות לצרכי שיווק גדל ויחד איתו הצורך בתוכן מקצועי, מהודק, והרבה ממנו. כל חברה, קטנה כגדולה מייצרת תוכן עם נראות וויזואלית ולא בהכרח יכולה להרשות לעצמה לממן סטודיו לעיצוב מקצועי שיטפל בכל הצרכים. קנווה זיהתה את הצורך הבוער הזה, ונחלצה לעזרה.
עוד בתחילת הדרך, Canva בשיתוף עם אינפלואנסר בשם Guy Kawasaki השיקו קמפיין ששיקף את ה-USP של החברה ושילש את כמות המשתמשים תוך כמה חודשים: המטרה היא להפוך עיצוב לכלי דמוקרטי ונגיש, כי תוכן וויזואלי היום הוא מוצר מכולת. צריך הרבה ממנו, ובאיכות טובה.
עם האדם הנכון
פרקינס היא תמונת מראה לערכים שהולכים ומתגבשים בשוק הצרכנות המערבי. היא בעצמה דוגמה אישית למה שאנשים מצפים ורוצים לראות אצל דמויות הנהגה שמחזיקות בהגה הכלכלי הגלובלי.
- היא ואוברכט הצטרפו לוורן באפט וביל גייטס שחתמו על עצומת "the Giving Pledge", שמצהירה על מתן 50% מההון העצמי שלהם למטרות פילנתרופיות. אבל בניגוד למגה ביליונרים אחרים, אורח החיים שלהם גם משקף את התפיסה האנטי חומרנית שלהם. אוברכט הציע נישואים לפרקינס ב-2019 עם טבעת שעלתה 30$ בלבד.
- מלאני פרקינס היא לא גבר, לא לבן ולא אמריקאי. בדור שמחפש שוויון הזדמנויות אמיתי, עבור כלל המגזרים, קיים רצון ל"רענון במערכת". מעבר לזה שהיא בעצמה אישה ממוצא מלזי וגרה באוסטרליה, כך שהיא נכנסת לסטטיסטיקה המזערית של 2% עבור מייסדות סטארטאפים מבוססי הון-סיכון, היא מקדמת שיוויון בתוך החברה שלה. היא השתיתה מדיניות גיוס שמצליחה לבטל הטיות תפיסתיות, והעלתה את כמות הנשים בחברה ל- 41% ביחס ל- 28% בממוצע באותה תעשייה.
- ביי ביי דיסטנס. שלום אותנטיות. פרקינס הבינה מהר מאוד שעיקר התקשורת בין מגייסי הון ויזמים קורה בזירת ה- Kitesurfing. הדיבור הרשמי ומנופח השמור לעניבות ונעלי לכה עבר למחוזות של כיף וישירות. אז היא למדה לגלוש ועושה את זה מצויין.
מלאני פרקינס ופלטפורמת Canva אחד הן. האישה והמוצר שלה מעבירים מסר אחד ויחיד: כל אחד יכול וראוי. קנווה היא אחת היוניקורנים הרווחיים היחידים שקיימים היום בזכות חיבור בלתי אמצעי עם הלקוחות, התגלמותו של product-market fit שמדבר את, ופותר את הכאבים של קהל היעד. וכל זה בלי מניירות, בלי סיסמאות, עם כבוד ליכולות שלהם, ובעיקר לנקודות החולשה שלהם.
הדרך להצלחה רצופה באותנטיות חסרת פשרות, ואת זה אי אפשר לזייף.
